תביעות דיבה

ת.א.207183/02  ו- ע.א. 3268/05 עמותת "אמת תורה ומדע בזמנינו" ירון ידען נ' עיתון "יום השישי" בע"מ יצחק נחשוני, חנוך נחשוני ואח'  -הגנה מפני תביעת לשון הרע 
בערעור על פס"ד שניתן ע"י כבוד השופט טל שחר בת.א. 207183/02 אשר דחה את תביעתם של המערערים לפיצויים בגין הוצאת לשון הרע ופגיעה בפרטיות. המשיבים יוצגו ע"י עו'ד שושנה גלס ואח'.
המערערים- עמותה בראשות ירון ידען הגישו תביעה נגד העיתון "יום השישי" כב' הרב סגל ואח' בגין 5 כתבות שונות שהתפרסמו במועדים שונים בעיתון - כתבות שעסקו במטרתן של המערערים- ירון ידען וחבורתו- לפגוע בעיקר אמונתם של תלמידי ישיבות ולהורידם מדרך האמת, ולצורך כך, מגייסים בוגרי יחידות ללוחמה בטרור, באמצעותם נכנסים לבתי כנסיות, משחיתים ונוהגים בברוטאליות כלפי תשמישי הקדושה במקום ומתעמתים בכוונה עם הציבור החרדי. קורעים ספרי קודש, זורקים ספרי קודש על הרצפה תוך גרימת נזק רב, ואף פרצו ארון קודש והשליכו לתוכו חומרי הסתה. 
כמו כן נכתב בעיתון כי ידען מתכוון ללבות את אש השנאה של הציבור החרדי וכי ידען נטול הבנה בסיסית לא רק במה שקשור לדת וקודשי ישראל, אלא גם במה שנוגע למדע.
עוד נכתב, כי תאוות הכבוד שהעבירה את ידען מדתו (אשר חזר בתשובה, ולאחר מכן התפקר) היא שמניעה אותו, ושידען "נער שוליים עלוב" דרש להתמנות למשרת ראש הכולל ברכסים, ומשדרישתו נדחתה נחשף פרצופו האמיתי, והחל תהליך ההתפקרות שלו כפי שהעידו חבריו לספסל הלימודים.
המערערים טענו בכתב תביעתם, כי יש בפירסומים אלו כדי לבזות ולהשפיל אותם וכי יש בפירסומים אלה כדי הוצאת לשון הרע לפי חוק איסור לשון הרע.
המשיבים כאמור,באמצעות עו"ד שושנה גלס וצוות משרדה, טענו מנגד כי עומדות להם מספר הגנות הקבועות בחוק איסור לשון הרע. 
בין היתר, הדברים שפורסמו היו אמת והסתמכו על פרסומים קודמים ציבוריים- שלא הוכחשו ע"י ידען. היה בפרסום עניין ציבורי, הפרסום נעשה בתום לב. הפרסום נעשה מתוך חובה חוקית, מוסרית או חברתית. הפרסום נעשה לשם הגנה על עניין אישי כשר. הפרסום היה בגדר הבעת דעה. הפרסום היה בתחום הסביר בנסיבות העניין.
בימ"ש קמא קיבל את טענות ההגנה- וקבע כי מבחינה משפטית, משהוכחה אמיתות הפירסומים והעניין הציבורי שלהם, אין צורך להורות קיומו של תום לב.
בימ"ש קמא דחה התביעה שהוגשה ע"י ידען ואח' וחייב את התובעים בהוצאות שכ"ט עו"ד בסך 7500 ש"ח בצירוך מע"מ והפרשי הצמדה.
הערעור דנן, אשר נדחה אף הוא, הוגש כאמור על דחיית התביעה בערכאה הראשונה.
לאחר שכבוד השופטים דנו בערעור הם דחו אותו פה אחד בכותבם כי "המערערים השתלחו בציפור נפשו של ציבור דתי תוך התבטאויות ומעשים שהינם חמורים ביותר ומנוגדים לתפיסותיו, אמוותיו ואורחות חייו של ציבור זה ומבזים אותו...."
עוד הוסיפה בפסה"ד כבוד השופטת לבהר שרון- חברת ההרכב- כי השתכנעה שהדברים שפרסמו המשיבים נובעים מהתנהגות אלימה של המערער 2 (ידען) שעה שגזז פאותיהם של ילדיו הקטינים בניגוד לרצונם ומדובר בהתעללות לשמה. כמו כן הסכימה כב' השופטת שרון כי המערער 2 - ירון ידען- התנהג והתבטא באופן בוטה ומשפיל כלפי הציבור החרדי, דבר שהצדיק תגובתם של המשיבים בעיתונות.
מומלץ לעיין בפס"ד כולו !     לפסק הדין בשלום        לפסק הדין על הערעור במחוזי 
   רשלנות רפואית      יצירת קשר      דיני משפחה      דף הבית      דיני נזיקין      מה כותבים עלינו      צוות המשרד      תביעות דיבה      אודות המשרד      תביעות ביטוח      קניין ומקרקעין      דיני תעבורה      דיני עבודה      תאונות דרכים      ייצוג בבית משפט      בנקים      אחריות מקצועית